טלפונים סלולריים הורסים את האופרה? תכירו את האשם



בבוקר שישי בהיר ופריך בנובמבר, מרטין קופר לגם מיץ תפוזים בחדר האוכל של מלון אסקס האוס בסנטרל פארק דרום, כשהיומו המתוכנן היטב התפרק.



פגישה אחת נאלצה לתזמן מחדש ואחרת הייתה חייבת לעבור מקום למרות שאחד מעמיתיו של מר קופר כבר היה בדרך למקום הישן. יוצרו טלפונים סלולריים והסידורים השתנו בשקט (כדי לא לעצבן את הסועדים הסמוכים). שש שיחות וכעבור 10 דקות, המצב נפתר.

''תודה לאל על טלפונים סלולריים'' זה משהו שאנחנו עשויים לומר לעצמנו כשאנחנו לא עסוקים בלקלל את היעדר האות או את הצלצול הצווחני שחותך לארוחת ערב שקטה. מה שגרם לרגשות האלה להדהד באותו בוקר היה שמר קופר, לשעבר מנהל כללי של חטיבת המערכות במוטורולה, נחשב לממציא המכשיר הנייד הראשון ולאדם הראשון שהתקשר בטלפון נייד.



''כן, אני הייתי זה שזיכוי שהמצאתי את הטלפון הסלולרי,'' אמר מר קופר בן ה-70 כמעט בבושה. ''עכשיו, בכל פעם שמישהו מקבל שיחה שנפלה, הם מאשימים אותי''.

30 דקות לאחר מכן, כמה רחובות במורד השדרה השישית, מר קופר היה בראש בניין אליאנס קפיטל בן 50 הקומות, וחיפש את תחנת הבסיס שעיבדה את שיחת הטלפון הנייד הראשונה ב-1973. (באמצעות טלפונים לא סלולריים של מכוניות נעשה שימוש מאז המאוחר שנות ה-50.) כשחצץ על הגג מתכווץ מתחת לרגליו, הוא התקרב למה שנראה כמו הכניסה לחדר מכונות. עשרות אנטנות צלחת עמדו על היקף גג הבניין.



מר קופר פתח את הדלת ונכנס לחלל מואר אפלולי. בפנים, שורות של כלובים אבטחו עשרות משדרים ששלטו באלפי שיחות הטלפון הנייד שעברו דרך האנטנות החיצוניות. מר קופר נכנס לכלוב המסומן בשלט של מוטורולה, והאיר פנים.

''זהו,'' אמר בהתלהבות ילדותית כמעט, והצביע על קופסה מתכתית בגובה שישה מטרים מלאה במעגלים ישנים וטרנזיסטורים, וחותמת של מוטורולה. ''אני לא יכול להגיד שזה האחד, אבל זה נראה בדיוק כמו מה שהבאנו כאן ב-1973''.

אז, מוטורולה הייתה ידועה במומחיות שלה בתקשורת רדיו ומסופים. בשנת 1973, כשהחברה התקינה את תחנת הבסיס לטיפול בהדגמה הפומבית הראשונה של שיחת טלפון ברשת הסלולרית, מוטורולה ניסתה לשכנע את ועדת התקשורת הפדרלית להקצות שטח תדר לחברות פרטיות לשימוש בטכנולוגיה המתפתחת של תקשורת סלולרית. .

אבל החברה התמודדה עם תחרות אדירה ב-AT&T. זרוע המחקר של AT&T, Bell Laboratories, היא שהציגה את הרעיון של תקשורת סלולרית ב-1947.

'AT&T רצתה לנהל את כל העולם האלחוטי', אמר מר קופר. אז, מעבדות בל רצו את המערכת הראשונה שתוגבל לטלפונים של מכוניות. מר קופר רצה שאנשים יוכלו לשאת איתם את הטלפונים שלהם לכל מקום.

בעודו מזכה את בל מעבדות בברק טכני, מר קופר האמין כי מתן כל הספקטרום יגרום לעיכוב עצום בהפיכת טלפונים סלולריים לניידים. 'Bell Labs היה מבצע יוצא דופן, אבל חיינו בעולם האמיתי', אמר.

לאחר כמה בדיקות ראשוניות בוושינגטון עבור ה-F.C.C., מר קופר ומוטורולה לקחו את טכנולוגיית הטלפון לניו יורק כדי להראות לציבור.

באותו זמן, ריצ'רד פרנקיאל היה ראש הנדסת מערכות במעבדות בל. ''זה היה ניצחון אמיתי,'' אמר על הטלפון של מר קופר. ''השתמשנו ביחידות של 30 פאונד בתא המטען של מכוניות. אז היכולת שלהם לארוז את כל העניין ליחידה של 2 פאונד הייתה פריצת דרך נהדרת''.

ב-3 באפריל 1973, כשעמד ברחוב ליד מלון הילטון במנהטן, החליט מר קופר לנסות שיחה פרטית לפני שהוא הולך למסיבת עיתונאים בקומה העליונה במלון. הוא הרים את מכשיר מוטורולה במשקל שני קילו, שנקרא Dyna-Tac ולחץ על כפתור ה-''off wook''. הטלפון התעורר לחיים, חיבר את מר קופר עם תחנת הבסיס על גג המגדל המאוחד של ברלינגטון (כיום בניין אליאנס קפיטל) ואל המערכת הקווית. לתמיהתם של כמה עוברי אורח, הוא חייג את המספר והצמיד את הטלפון לאוזנו.

למי הוא קרא לאירוע ההיסטורי הזה? 'השיחה הראשונה שעשיתי הייתה לג'ואל אנגל, ראש המחקר של מעבדות בל', אמר מר קופר. ''אני חושב שהם קצת התעצבנו. הם חשבו שזה חוצפה שחברה כמו מוטורולה תרדוף אחריהם''.

מר אנגל, כיום יועץ תקשורת, אינו זוכר את השיחה הראשונה בצורה כה ברורה. 'יתכן מאוד שמרטי נתן לי את הכבוד להיות הנמען הראשון של שיחה מהיחידה הידנית הזו, אבל אני פשוט לא זוכר את זה', אמר.

מר אנגל אכן זוכר את המאמץ האינטנסיבי של מוטורולה ליצור לעצמה מקום בעולם הסלולר: ''תן למרטי קופר קרדיט על ראיית הנולד בזיהוי שהעסק הולך למכשירי כף יד ולא למכונית. זו הייתה תובנה שיווקית באותה מידה שזו הייתה פריצת דרך טכנולוגית''.

ההפגנה הפומבית הנחיתה את היחידה הניידת של מוטורולה על השער של מגזין Popular Science ביולי 1973, שהתייחס אליה כאל ''סוג חדש של ניידים ממוחשבים, בגודל מכשיר קשר'. נראה שגם הייתה לכך השפעה על ה-FCC. , שהחליטה לתת יותר מקום לחברות פרטיות לטפח תחרות בתחום התקשורת הסלולרית. 'אני חושב שמא בל התרשמה שמוטורולה הקטנה יכולה לעשות הבזק P.R ענק כל כך נגד המהומה הזו', אמר מר קופר.

מר קופר גדל בשיקגו וקיבל תואר בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי. אחרי ארבע שנים בחיל הים בשירות משחתות וצוללת, הוא עבד שנה בחברת תקשורת שהוא תיאר כ''100 מהנדסים בחדר גדול ללא מיזוג אוויר''.

מר קופר, שנשכר על ידי מוטורולה ב-1954, עבד על פיתוח מוצרים ניידים, כולל מכשירי הרדיו הניידים הראשונים של המשטרה, שיוצרו עבור משטרת שיקגו ב-1967. לאחר מכן הוא הוביל את מחקר הסלולר של מוטורולה.

הוא עזב את מוטורולה ב-1983, השנה שבה הפכו המערכות הסלולריות הראשונות לזמינות מסחרית. לאחר שהתחיל, ואז מכר חברה שניהלה חיוב עבור חברות סלולר, מר קופר היה יועץ עצמאי עד שהקים את המיזם הנוכחי שלו, ArrayComm, ב-1992. ''בתחילה, הייתי אמור לבלות יום בחודש כיועץ, '' הוא אמר. ''אבל בקרוב, עבדתי שבעה ימים בשבוע. כשאתה מעורב בסטארטאפ, אתה צריך להיות נלהב''.

החברה התמקדה במקור ביצירת אנטנות חכמות שספקי טלפונים ניידים יכולים להתקין כדי להגדיל את הקיבולת מבלי לבנות משדרים חדשים. מר קופר נלהב כעת לנסות לשנות את הדרך בה אנו משתמשים באינטרנט. מר קופר מזכיר את אותה החשיבה על האינטרנט, בהתייחס לזמן שבו עבד כדי להרחיק אנשים מלחשוב על טלפונים סלולריים כמעוגנים למכוניות.

'סלולר היה המבשר לתקשורת אלחוטית אמיתית', אמר. ''וכמו שאנשים התרגלו לקחת איתם טלפונים לכל מקום, הדרך שבה אנשים משתמשים באינטרנט תהיה בסופו של דבר אלחוטית. בעזרת הטכנולוגיה שלנו, תוכל לפתוח את המחברת שלך בכל מקום ולהיכנס לאינטרנט במהירות גבוהה מאוד בעלות נמוכה יחסית. כרגע, הסיפור שלנו הוא על מה שחברה קטנה יחסית עושה עם חומרי היי-טק בעמק הסיליקון.

''אבל כשאנשים יתרגלו להתחבר בכל מקום, ובכן, זו הולכת להיות מהפכה''.

זו מהפכה שבה הוא רוצה למלא תפקיד חשוב. ''קשה לי ללכת לישון בלילה'' הוא אמר, ''כי אתה תמיד מרגיש שיש עוד משהו שאתה יכול לעשות''.